כל הפוסטים ביעקב ספוקויני
לכבוש את ההר
נבואת יחזקאל אשר חלק ממנה נכלל בהפטרת פרשת פרה [בפרק לו'] התקיימה פעמיים. פעם אחת בתקופת הבית השני ופעם נוספת
סופו של המן מפרנקפורט
הגמרא במסכת מגילה [טו:] שואלת: מה ראתה אסתר שזימנה את המן למשתה? ולא למשתה אחד אלא לשני מִשְתִים? לגמרא ברור
עמלק ביוון
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" [דברים כה, יז]. בקריאת פרשת זכור אנו מקיימים את אחת מעשר
אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ
מדוע נצטוו ישראל להביא תרומה לבניית המשכן? כביכול נזקק ה' לתרומת העם? אלא שרצה ה' לגרום לעם להיות שותף בהקמת
משפט האומות
משפט התורה שונה בתכלית ממשפט האומות. על פי משפט התורה, כל הפרת חוק היא חטא. כל עוול שנעשה בין אדם
לעצור את הַפֶּסֶל
שישה פסוקים בלבד לאחר עשרת הדברות מופיע שוב הציווי האלוקי: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם"
תעוזה בלב ים
נחשון בן עמינדב, כידוע, הוא זה שקפץ ראשון למי ים סוף. סיפור זה מופיע במסכת סוטה [לז.] "אמר לו רבי
אחר הפעולות נמשכים הלבבות
שתי שאלות יסוד עולות מן הפרשה: א. מדוע היה צורך בעשר מכות? הרי די היה במכת בכורות כדי לגרום
גאולת הספינות
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.