הזמן היהודי
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [פרשת החודש – שמות יב' ג]. פרשני התורה התקשו בכוונת
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [פרשת החודש – שמות יב' ג]. פרשני התורה התקשו בכוונת
"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו
פרשת ויקהל מממשיכה את חטיבת הפרשיות החותמת את ספר שמות ואשר במרכזן העיסוק במלאכת הקמת המשכן. הפרוייקט, הלאומי, הרוחני והראשון
אנשי הקבוצה התיישבו על הארץ סמוך לכניסת השבת. הקבוצה שמנתה קרוב למאתיים איש החליטה למות ובלבד שלא תפר את
שאלתי איש תקשורת בכיר על ראיונות תקשורתיים חוזרים, מחבקים ומלטפים, עם דמויות שמיוחסת להן התנהגות מפוקפקת מבחינה מוסרית. ותשובתו: 'הפרופיל
גם בעולם ללא משכן וללא מקדש, יש לנו אפשרות להכניס את הקב"ה אל חיינו, באמצעות עיסוק בהלכה המושג 'קהילה' הוא
מה שזרח לי אתמול נראה לי הכי חשוך היום. לפעמים אני לא מבין למה התחלתי בכלל או מה בדיוק רציתי
באמצע המאה ה-19 קבע רופא הונגרי בשם זמלוויס כי קדחת הלידה שהייתה נפוצה מאוד בבתי חולים, מקורה ב"חלקיקים" שדבקו
כאשר הקהיל משה את כל ישראל כדי לצוותם על מלאכת המשכן, הוא בחר לפתוח באזהרה על שמירת השבת, וציין
בפתיחת הפרשה משה מקהיל את ישראל ומצווה אותם על השבת: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם …