כל המאמרים במדור כי תצא

אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה שמכונה בלשון משפטנים ניסוח קזואיסטי,

יש צורך בחשיבה מחדש על בית הכלא במערכת הענישה של העולם כולו, שאומצה גם במדינת ישראל על ידי עם ישראל. בית הכלא הוא הנורא במקומות

כל בני האדם זהים ביחס למטען התורשתי ביותר מ-99%, וכל ההבדלים בין בני האדם במראה, בתכונות, בנטיות למחלות, ובפוטנציאל השכלי הוא בשארית הקטנה של המטען

לאחרונה התפרסמה פרשת אונס מזעזעת שהסעירה את השיח הציבורי, ובצדק. רבים ראו בה ביטוי להתדרדרות חמורה בנורמות המוסריות ולכשלים חינוכיים וערכיים. אבל לא רבים מהם

במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד המשפטים, לצד המחוקק הישראלי שתיקן

מצוות פריקה וטעינה מתפצלת בתורה לשניים. בפרשתנו מופיעה מצות טעינה: "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עמו" (דברים

הרמב"ם בפירוש המשנה לומד ממצות השבת אבידה שחובת הרופא לרפא. "חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק 'והשבותו לו',

אם פרשת שופטים מבקשת להסדיר את ענייני הכלל, שהתעסקות בהם נחוצה לנוכח האתגר של הכניסה לארץ ישראל, פרשת כי תצא מבקשת להסדיר את היחסים הפרטיים.

אחת המצוות בפרשתנו מרובת המצוות היא המצווה 'ביומו תתן שכרו', מצוות עשה לשלם לשכיר בזמן, ועימה גם מצוות לא תעשה, שלא להלין את שכרו. כך