כל הפוסטים בגבריאל חזות

זהירות רבה נדרשת מאיתנו בבואנו לדון בדברי חכמים תמוהים אחת מן הדרשות המעלות תמיהה טוענת כי "יעקב אבינו לא מת".

השפע החומרי והביטחון הלאומי הגיעו לנקודת רוויה שבה מתבקש הבירור לפני בואו של משיח בן דוד מדוע קטעו חכמים את

הזמן אינו רק המחולל של הסיבות והאירועים אלא הוא מהווה בעצמו תנאי הכרחי להגדרת מעשה מסוים כמצווה בדומה לסיפורו של

בבית יעקב מודעות מלאה לדרמות שהתחוללו בבית אברהם ובבית יצחק האם ייתכן כי קיים צד חיובי באיחוד הנובע משנאת האחר?

הקשיים הרבים בכיבוש, במשילות, בהרחבת הגבולות, אינם אלא קשיים דמיוניים על השאלה, מיהו המלאך הנאבק ביעקב משיבים שני אמוראים: "רבי

הייעוד הנשגב של בחיר האבות, להקים זרע בארץ ישראל, להיות 'גוי גדול', מתנגש עם 'מתי אעשה אנוכי לביתי', אבל… בחרן

"ויאמר יקוק לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר". את הפירוש לנבואה אניגמטית

המשא ומתן עם בני חת נראה מוזר למדי. הוא מכיל  גינונים, הצהרות, רמזים, וחזרות. ניתן אולי להבין את פשרו של

היסטורית, ישמעאל חי מאז ומעולם במדבריות ועם ישראל קשר את גורלו לארץ ישראל לשבט ולחסד הרבה 'צחוקים' יש בפרשתנו. ריכוז

נראה כי הא-ל מעדיף את הפצת האור מארץ ישראל ברמה הלאומית, מלאום ללאום ולא ברמה הפרטית ו/או המשפחתית "וַיֹּ֤אמֶר ה'