כל המאמרים במדור דברים

מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון וספרי לי על הילד שהייתי איך שמחתי על הגשם הראשון. [אהוד בנאי] השורות הללו נכתבות בשעות

חמישה פסוקים מוקדשים בתחילת הפרשה, ל"מיקום" דבריו של משה וביסוס הקשרם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל,

מדרש דברים רבה, פותח בהשוואה בין תוכחותיו של משה, לבין ברכותיו של בלעם, ובכך יוצר חיבור בין סופו של חומש במדבר לתחילתו של חומש דברים:

הזמן בו מתרחשות פרשיות השבוע בתקופה הזו, הוא ערב הכניסה לארץ. מעניין, שדווקא על מפתנה של הארץ המובטחת בוחר משה רבנו, להתמקד בדבריו על כוחה

בתוך תהומות הכאב והסבל על אנשים יקרים שהלכו לבית עולמם בטרם עת, על אותם שאיבדו מטה לחמם בן לילה, על תלמידים שבטלים מלימודם, שוררת בקרב

אחד העניינים הראשונים שמשה רבינו מצווה לפני הכניסת לארץ ישראל, הוא מינוי שופטים. וכך קובע משה, "הבו לכם אנשים חכמים נבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם".

" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר

סיכוייו של אדם הנמצא בצרה או במצוקה לשפר את מצבו אינם תלויים רק בעובדות אובייקטיביות הנוגעות למצבו, אלא גם בכוחות הנפש. לחולה שניחן באמונה ובתקווה