כל המאמרים במדור ערך מוסף

מדוע ההורג בשגגה נדרש לגלות לעיר מקלט? ומדוע עליו לשבת בה "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (לה, כה)? ישנן שלוש שיטות עיקריות בפרשנות להגליית הורגים בשגגה

יש לשאוף למנהיגות משתפת שמעודדת שיתופי פעולה ומאפשרת ביטוי לכל מרכיביה פניית משה אל ה' ש"יִפְקֹד… אִישׁ עַל הָעֵדָה" מעוררת תמיהה: מדוע לא חשב משה

מן המפורסמות הוא שחטאם של המרגלים לא היה בעובדות שהם מסרו, אלא בפרשנות השלילית שהוסיפו, ובמסקנה הפסימית שקבעו: "לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ".

עם סיומו של מבצע "שומר החומות" התחדדה שוב התובנה שאנו מכירים כבר ממערכות צבאיות קודמות: על מדינת ישראל להיות יוזמת ולא נגררת. נראה, שעיקרון זה

בימי שפוט השופטים ניצב עם ישראל בפני משבר כפול והדבר בא לידי ביטוי בכפל המילים: "ויהי" שפותחות את מגילת רות: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי

אסון מירון, שדבריי נכתבים תחת צלו הכבד, עורר בי אסוציאציות מיידיות לפסוק שבפרשתנו: "וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו" (ויקרא כו, לז), המתאר מצב בו אנשים נכשלים זה בזה