ראש השנה – יום דין? (ב)
ברשימה הקודמת ראינו כי הן מבחינה תיאולוגית והן מבחינת המקורות, קשה למצוא בסיס לזיהויו של ראש השנה כיום בו האדם
ברשימה הקודמת ראינו כי הן מבחינה תיאולוגית והן מבחינת המקורות, קשה למצוא בסיס לזיהויו של ראש השנה כיום בו האדם
בברית אשר כרת הקב"ה עם עם ישראל טרם כניסתם לארץ, מפורטות ההטבות שתורעפנה עליהם אם יקיימו את תנאי הברית,
חלק עיקרי בפרשתנו עוסק בנושא התשובה. מתארת את תהליך התשובה והגאולה בשבעה שלבים. השורש המנחה שו"ב מופיע בפרשה זו
פרשתנו פותחת במעמד הברית בין עם ישראל לקב"ה, והמחוייבות הנגזרת ממנה, אולם היא מציינת גם תופעה בעייתית של התכחשות לברית.
ברית פרשת ניצבים, וקריאתה כל שנה מחדש לקראת ימי המלכת ד' וכפרת העוונות– מזכירה לנו את היסוד הגדול של התורה:
בפרשתנו חושף הקב"ה בפני משה רבנו תחזית קודרת באשר לצפוי לעם ישראל אחרי מותו. היא כוללת כשלונות וחטאים חמורים
לב יודע מרת נפשו הוא כלל הלכתי, לפיו אדם הוא סמכות רפואית מכריעה לגבי מצבו הבריאותי. על פי כלל זה הותר לעיתים לאדם לעבור
ועַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה …לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" מרתקת המחשבה שהמצווה האחרונה בתרי"ג מצוות, זו הבאה
הזכרנו ברשימה הקודמת את דעת ה'פרי חדש' והרדב"ז שכתבו שכאשר אין חשש לעירוב חלב טמא, הרי שחלב נוכרי מותר. ואולם,
אחת המילים הקשות לביטוי, המלווות במטען רגשי כבד היא המילה "סלחתי". כאשר אדם נפגע גופנית או נפשית הוא צובר הרבה
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן