כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

חטא המרגלים היה אחד הכישלונות הלאומיים הטראומטיים בתולדותינו. רשמיו והשלכותיו מלווים אותנו עד היום. כמו באירועים טראומטיים אחרים, יש מקום להפקת לקחים מהכישלון, לבל נשגה

מצוות החצוצרות שבפרשה מהווה מפתח להבנת אסטרטגית הקיום הלאומית של היהדות, בשגרה ובשעת מלחמה. "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם

התקופה שבין שבעה עשר בתמוז לט' באב קרויה 'בין המצרים', על שם הפסוק ממגילת איכה: "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה, היא ישבה בגוים לא מצאה

התיאור המפורט בפרשה של התנהלות בלעם באה ללמדנו על עקרונות הבחירה החופשית וכח הרצון האנושי, גם כשהם מנוגדים, כביכול, לרצון של הקב"ה, או כאשר האדם

בפרשתנו מתארת התורה את משבר 'חטא המרגלים'. על מידת חומרתו של חטא זה אנו יכולים לעמוד מתוך חומרת עונשו, עיכוב עם ישראל במדבר לעוד כשלושים

פרשת השבוע, והחומש כולו, נקראים 'במדבר', לא רק משום שם המקום בו התקיימו אירועיו, אלא משום שהשם משקף את מהות הספר. הדרך והשהות של עם

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים:

הניסוח של פרשת הנזיר חושף בפנינו גישה מורכבת של התורה למעשה הנזירות ולהלכי הנפש של האדם שמביאים אותו לקבל על עצמו נזירות: "איש או אישה

חכמים דרשו: "'וידבר ד' אל משה במדבר סיני'- למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: ב-ג' דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר. באש מנין? 'והר סיני

פרשת בלק ובלעם והחטא עם בנות מואב מלווים אותנו גם בפרשיות פנחס ומטות. בקריאת התורה מידי שנה אנחנו משמרים את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ביחס למזימה