כל המאמרים במדור ערך מוסף

ברוב השנים קוראים את פרשת מקץ בחנוכה, ומפטירים בספר זכריה. השנה נקרא את הפטרת הפרשה שמתארת את משפט שלמה. הדמיון בין הפרשה להפטרה בולט ביותר:

הגבורה הנשית של זמננו עלתה ובלטה לנגד עינינו בתקופה שבין שמחת תורה לחנוכה השנה, והיא מחידושי המערכה הצבאית הנוכחית. תופעה זו מתחברת למקום המיוחד של

עמי תבל נוטים לבחון את מעשיה של מדינת ישראל בזכוכית מגדלת, ונוקטים מדיניות של איפה ואיפה בביקורת שלהם עלינו. מה באמת צריכה להיות עמדתנו: האם

"אויב גלוי הוא קללה, אבל מעמיד פני ידיד גרוע ממנו", כך אמר המדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. יעקב אבינו בוודאי חשב משהו דומה, כאשר ברח מהאויב

לא קל לבוא אחרי אברהם אבינו. אברהם היה פורץ דרך ומהפכן גדול, שפתח דף חדש בהיסטוריה האנושית. יצחק עלול להיחשב רק כחוליית ביניים בין האבא

פרשת 'חיי שרה' נקראת תמיד בשבת שמברכים בה את ראש חודש כסלו, והדבר מזמין אותנו למצוא קשר בין דמותה של שרה ובין נושא החודש. חודש

מספרים על אנגלי, צרפתי וישראלי שנתפסו ונקשרו על ידי קניבלים בג'ונגל, ובבקשתם האחרונה לקראת הוצאתם להורג האנגלי ביקש בירה, הצרפתי רצה יין, ואילו הישראלי ביקש

כבר בפרשה השלישית בתורה, פרשת "לך-לך", אנו נתקלים במלחמה, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והדבר ממחיש כנראה שמלחמות היו לחם חוקו של המין האנושי משחר

האם יש בסיס לאמירה שמחבלי חמאס הם חיות אדם? אמירה זו, שחזרה ונאמרה בשבוע הראשון למלחמה כשהלכו ונחשפו מעשי הרצח האכזריים שהללו ביצעו, היא, לכאורה,

האם האלימות הרצחנית של הטרור האסלמי מופיעה בתורה? לדעתי ראשיתה נעוץ כבר בפרשתנו בראשית. בסיפור הרצח הראשון בתורה, לא נמסר המניע למעשה. לא נאמר בתורה