הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')
האם האלימות הרצחנית של הטרור האסלמי מופיעה בתורה? לדעתי ראשיתה נעוץ כבר בפרשתנו בראשית. בסיפור הרצח הראשון בתורה, לא נמסר המניע למעשה. לא נאמר בתורה שקין רצח את הבל בגלל שמנחתו נדחתה על ידי ה', בעוד שמנחת הבל התקבלה. חז"ל מצאו רמזים לשאלת המניע, והם הציעו שלושה הסברים:
א. קין והבל חילקו את העולם – "אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל המיטלטלין". לאחר מכן רצה כל אחד למנוע מאחיו את השימוש ברכושו, ומתוך כך "ויקם קין אל הבל ויהרגהו".
ב. לדברי ר' יהושע מסכנין הם התווכחו בחלקו של מי ייבנה המקדש: זה אמר בתחומי בית המקדש ניבנה וזה אמר בתחומי, וויכוח זה הוביל לרצח.
ג. לפי ר' יהודה ב"ר אמי: הם התווכחו מי יקבל את האחות התאומה הנוספת שנולדה עם הבל או מי יקח את חוה לאישה, אחרי שאדם ימות, ומתוך כך קם קין ורצח את אחיו (ב"ר כב, ח).
כפי שציינה הפרופ' נחמה ליבוביץ מסתבר שחז"ל לא התמקדו במדרש זה במקרה הספציפי של רצח קין אלא הם דנו בשאלה הגדולה: מה הוא הגורם העמוק לתופעת האלימות המטרידה את החברה האנושית משחר הווייתה? הרעיון שבמקום בו תופעה מסוימת מתוארת במקרא בפעם הראשונה, שם ניתן למצוא את שורשיה ולהבין את פנימיותה, מופיע הן בכתבי הגר"א והן בכתבי רבי צדוק הכהן מלובלין. במקרה דנן חז"ל תופסים את רצח הבל בידי קין כאב טיפוס, וכל אחד מהחכמים מציע את תפיסתו בשאלה: מהי האלימות היסודית והקשה ביותר בתולדות האנושות?
לפי הדעה הראשונה זו אלימות על רקע כלכלי, לפי הדעה השנייה היה זה סכסוך על רקע דתי, ואילו התפיסה השלישית נוקטת בשיטה: חפש את האישה, וסוברת שהמניע לרצח היה יצרי, בלשון ימינו: רצח על רקע רומנטי.
מי מהחכמים צודק בשאלה מהי האלימות החמורה ביותר? נראה ששלושתם צודקים, וכל אחד מהדרשנים דיבר על תחום אחר של אלימות. בתחום האישי האלימות השכיחה והקשה ביותר נובעת מיצרי בני אדם ותאוותיהם, שכן כשאנשים מאבדים שליטה ביצרם, אף פעולותיהם יוצאות מכלל שליטה. בתחום החברתי רבה וקשה היא האלימות על רקע כלכלי, שפורצת בין שכנים, בין מעמדות שונים ובין עמים שמתנצחים על נכסי קרקע או על משאבי טבע. רבי יהושע דיבר על סכסוכים בין-לאומיים ובין-דתיים, ולדעתו הם הקשים והבעייתיים ביותר. בניגוד לסכסוכים אחרים, בהם ניתן להגיע לפשרות והסכמות, אין איש שיכול לבצע פשרה בשם הא-ל. אם הא-ל ייעד את מקום המקדש לדת קונקרטית או לעם מסוים, עליו להילחם על אמת זו עד הסוף.
ניתן למיין את שלושת הפירושים הללו על-פי שלושת חלקי האישיות שתיאר אבי הפסיכו-אנאליזה, זיגמונד פרויד: אגו, סופר-אגו ואיד. הפרשנות שרואה במאבק בין קין והבל עימות כלכלי על שליטה ברכוש, רואה את האלימות כנובעת מהאגו של האדם, מדרישותיו למילוי צרכיו ולהעצמת האני שלו. הגישה לפיה הם נאבקו על מקום המקדש מתמקדת בסופר אגו, במרכיבים הרוחניים, הדתיים והמוסריים, כגורם לאלימות. העמדה הטוענת שהם נאבקו על אישה, רואה את הרצח כנובע מהאיד של האדם, מיצרו המיני, ולפיה הרובד הנמוך באישיות הוא הקרקע עליה צומחת האלימות הדומיננטית ביותר.
שלושת הפירושים שהציעו מדרשי חז"ל מגלמים להבנתי שלושה פירושים שונים לשם קין: לאור הפרשנות הכלכלית, הריב בין קין והבל היה על עניין של קניין, לפי הפרשנות הדתית השם נגזר מקנאות, ולפי הפרשנות המינים השם קין מייצג קנאה של איש לאישה.
נראה שמבחינת עוצמות הרוע והיקפי הסבל והנזק שנגרמים, אלימות שמאחוריה אידיאולוגיה לאומית קיצונית, הוכיחה עצמה כנוראה מכל, וכזו שנשענת על אמונה דתית מסוכנת ביותר. תולדות החברה האנושית עקובות מדם, בגין מלחמות לאומיות מבוססות דת. חווינו זאת על בשרינו בעולם הנוצרי של ימי הביניים, ואנו שותים את כוס התרעלה הזו בעולם המוסלמי של זמננו.
בעולם הערבי והמוסלמי מולו אנו מתמודדים אמונה דתית מלבה אלימות, ומצדיקה מלחמות קודש בכופרים ("דיר אל-חרב"), והלהט הדתי הקיצוני מניע את לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. הוא גורם למאבק עיקש נגד עמנו ששב לארצו, ומניע מעשים מחרידים של רוע ואכזריות. אצלנו להט החרב בא "לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כד), להגן ולעגן דרך חיים של התנהגות אנושית ומוסרית כלפי כל אדם. אנו שואפים ליום בו נוכל להניח את חרבנו, וסיפור האלימות שמופיעה בראשית התורה ובתחילת ההיסטוריה האנושית בא להניף דגל אדום כדם כנגד התוקפנות, ולחזק בקרבנו את הכמיהה לשלום.
(בראשית תשפ"ד)
