כל המאמרים במדור זווית אישית

חייו של יעקב אבינו היו מלאי משברים. עוד בהיותו ברחם אמו, נאלץ להתמודד ולהיאבק מול אחיו עשיו, ומאז ועד יומו האחרון עבר טלטלות ועמד פעם

בשיאה של הדרמה המשפחתית רבת השנים והמכאובים העוברת על משפחת יעקב ובניו, כאשר יהודה ניגש אל יוסף ולוקח ערבות על אחיו והמשפחה, מתוודע יוסף אל

בשיאה של הדרמה המתרחשת במשפחת יעקב, יוסף והאחים, כאשר בעקבות הרעב יורדים האחים מצרימה, מאשים אותם יוסף בריגול. תגובת האחים היא משפט אחד שיש בו

המשפט המכונן הזה אותו אומר יוסף לפני קרוב ל 4000 שנה, מהדהד בימים אלו של מלחמה ושל ערב חג החנוכה בחלל האוויר הישראלי ברלוונטיות עכשווית

במרחק של 20 שנה האחד מהשני, עוברים על יעקב אבינו שני לילות של בדידות קשה. הלילה הראשון היה בבורחו מפני עשיו אחיו, שהתנכל לו לרודפו

תפילה ובקשה אחת מרכזית ומשמעותית נושא יעקב אבינו בשעות הקשות לחייו, בלילה החשוך, כאשר הוא נאלץ לברוח לביתו מפני אחיו הרוצה להורגו. יעקב לא יודע

יצחק אבינו – בנו וממשיך דרכו של אבי האומה אברהם אבינו – מגיע לנגב הצחיח ומנסה להפריח את השממה. הוא זורע ונוטע, משקה ומשקיע, ורואה

שני משאים ומתנים מתנהלים במזרח התיכון בפרשת השבוע, חיי שרה. הם המשאים המתנים הראשונים המתנהלים במרחב הים-תיכוני הזה, ויש בהם כדי ללמד על העתיד ועל

אברהם אבינו, אבי האומה, מקבל בתורה את התואר – הָעִבְרִי. חז"ל מפרשים שהמילה היא מלשון מעֵבֶר: כל העולם ניצב בעבר אחד, ולעומתם אברהם ניצב בעבר

אלו שבמשך חודשים ארוכים קראו אחד לשני משני צידי המתרס קריאות גנאי ונאצות, מסתערים עכשיו כתף אל כתף אל מול פני האויב. אלו שהיו שחשבו