כל המאמרים במדור ערך מוסף

מארגני התפילה צדקו בהחלטתם שאין לקיים מניין בלי הפרדה עם מחיצה מסוימת כפי שנקבע בפוסקים, וכפי שנעשה בשנים עברו חג הסוכות הוא המקור ההלכתי להפרדה

האם גם כיום עם ישראל יהיה מסוגל לעמוד בפני אתגרים גדולים וקשים שעלולים להתרגש עלינו השנה? מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה הרבה מים

מנהיגי האומה צריכים להיות טובי עין, שאינם מביטים בעוינות על אזרחים שאינם שותפים לדרכם בראש השנה של כל שנה רגילה תקיעות השופר קוראות לנו: "עורו

כאשר מתרגלים במשך שנים רבות למנהיג כריזמטי רב השפעה שמשרה ביטחון, קשה להעלות על הדעת שיבוא מנהיג אחר ויוכל למלא היטב את מקומו בפרשת "וילך"

תובנה חשובה ביותר מודגשת במקרא ביכורים, ועורכי ההגדה ביקשו להדגיש גם בחג החרות: צרות עם ישראל מתחילות תמיד משנאת אחים ברצוני לבדוק מניין התחילו צרותינו

מצוות השבת אבדה יכולה להתפרש כקריאת השכמה חברתית, והיא יכולה להתפרש כקריאת כיוון אישית להשיב לעצמנו אבדות רוחניות מצוות השבת אבדה זכתה למעמד של מצווה

תרבות ה'סמוך' ושיטת 'יהיה בסדר' מרחפת ברקע של הקרע שפוקד את החברה הישראלית כיום "תרבות הסמוך" ושיטת "יהיה בסדר" ידועות כאפיונים מובהקים של החברה בישראל.

הציווי שבפרשה: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" מתכוון במשמעותו הפשוטה לאסור עלינו לחבול בגופנו מתוך אבל על מת. אולם חז"ל דרשו שציווי זה בא גם לדרוש מאתנו להימנע

הפסוק: "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ, מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ", מופיע בהפטרת השבת, ודומה שסביב הוויכוח הציבורי בישראל כיום הוא נהייה אקטואלי ביותר, כשכל מחנה מאשים את יריבו

על כולנו לנוע מ-ט' באב אל ט"ו באב, מיום הפירוד הגדול שנבע משנאת חינם, אל יום השמחה החשוב עברנו השנה במעבר חד במיוחד מימי האבל