פרשת השבוע מפגישה אותנו עם אחת המצוות 'הסתומות' בתורה, מצוות 'פרה אדומה'. מצווה שביסודה עומד מנגנון 'תמוה', בעולם מושגים של טומאה וטהרה, באמצעותו עובר
ספר במדבר היה יכול להקרא ספר המשברים. הוא מרכז את מכלול הבעיות שעם ישראל צריך להתמודד איתן בדרכו לארץ ישראל. ובעוד שהבעיות שהופיעו עד עתה,
"למרות המצוקה והסכנה היה על אהרן לעמוד איתן ולנסות לסכל את המזימה בכל כוחו" בשבוע שעבר נדחה 'ריקוד הדגלים' שהיה אמור להתקיים בירושלים בירתנו,
מורה שלא יבחין בשלב ההתפתחותי של תלמידיו ולא ידבר אליהם באופן מתאים – לא יוכל להביאם אל הארץ המובטחת במי מריבה נצטוו משה ואהרן לדבר
"אם יישארו ישראל בלי שלושת הרועים הגדולים, מרים, אהרן ומשה, להבנתם תופסק לחלוטין זרימת השפע הא-לוקי" פרשת השבוע עוסקת בשנה האחרונה שבה שהו בני ישראל
רמת החיים איננה המתכון לאיכות החיים אלא הגישה הנכונה כלפי המציאות הבלתי מושלמת השבוע נחשפתי למדרש המקשר בין קרח לפרה אדומה. וכך נאמר: "מה ראה
"בחילול השם, המבחן אינו רק אובייקטיבי, מעשי האדם כשלעצמם, אלא גם רינונם הסובייקטיבי של הבריות" חטאם של משה ואהרן, שבגינו נמנעה מהם הזכות להיכנס לארץ
עם מותו של אהרן ירד אבל כבד על העם. אולם, בעוד שעל אהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", הרי שלאחר פטירתו
הרצון לתרגם את התורה לשפה הרוחנית, המוסרית וההשכלתית בה אנו מדברים – סוגיית טעמי המצוות – מכונן בתוכנו שני מהלכים מנוגדים. מחד גיסא, המצווה
"העם נדרש להתבגר, לגבש יזמות, ליצור הסכמות ולקדם תהליכים שיאפשרו קיום הרמוני יחדיו בארץ הזאת" בין השבת שעברה לשבת זו תם עידן, והחל עידן חדש.
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
