כל המאמרים במדור ויקרא

מדי בקר בתפילת שחרית אנו אומרים את "פיטום הקטורת" ולאחריה מצוטטת דרשתו של בר קפרא: "עוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קורטוב של

׳זמן חורף׳ השנה – בזמן הקורונה – מיצה מתוך בחורי ישיבות ההסדר ואחרות כוחות מיוחדים. ׳מתווה הישיבות׳ היה יכול להיות מנוצל להפקרות בריאותית, לסיכון הציבור,

קיים פער לא-ברור בין הצורה שבה אנו מקיימים מצוות תפילין לבין תוכן המצווה, כפי שהוא מבוטא בתורה. החיוב להניח תפילין מוזכר ארבע פעמים בתורה –

אחת השאלות המטרידות את מנוחתם ודעתם של עורכי סדרים ובעלות הבית היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא חג המשפחה היהודית והזמנת קרובי משפחה

התורה מחייבת אותנו לתת לנושאי תפקידים בעם ישראל את מלוא הכבוד, לא רק לממלאי תפקידים רוחניים אלא גם לתפקידים שלטוניים. על המלך נאמר [קידושין לב

  הקרבת קורבנות היא חלק בסיסי מהתפיסה הדתית. מעניין שכבר בתרבויות הקדומות ביותר, בכל רחבי העולם, נהגו להקריב קורבנות לאלים. הדבר מעיד על כך שלא 

פרשת השבוע ונגועי הצרעת, שמראם חשוף לכל, מחזירים אותי אל חדר הטיפולים בו נחשפתי, לא אחת, לכאב ולסלידה עצמית שפתחו מבוגרים ומתבגרים, עקב פגיעה במראם

פרשתנו פותחת באחד מהתופעות המרגשות ורבות העוצמה בהופעת חיים חדשים בעולם: "אישה כי תזריע וילדה זכר, וגו', וביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו', ואם נקבה

מה זה דתי? מי קובע מיהו דתי? מי המציא את המונח? האם כל המשתמשים במונח זה מתכוונים לאותו דבר? האם עצם השימוש במונח אינו מפלג

הצרעת המקראית היא תוצר לוואי של התנהגות האדם. במהותה הצרעת המקראית אינה מחלה זיהומית מדבקת אלא היא תוצר לכשל רוחני פנימי. פרשת תזריע – מצורע,