כל המאמרים במדור תזריע

פרשתנו פותחת באשה היולדת ובטומאתה כתוצאה מהלידה – 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא'

לחלוקה שבין שלושת המחנות: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל יש ערך מעבר להיבט הפרקטי והטריטוריאלי. החלוקה מעמידה היררכיה בין המחנות לפי מידת קרבתם לאזור

בעיית הבדידות היא אחת הבעיות המרכזיות של האדם בתקופה המודרנית. בעבר אנשים חיו רוב חייהם בחיק המשפחה ובחברת שכנים וידידים, ובמקום המגורים כולם הכירו את

מאורע הלידה הינו מן המאורעות המשמחים ביותר של האדם. והנה דווקא שם, אנו מוצאים מושג כמו 'טומאת יולדת'. היחס של חז"ל אל חיי אישות הוא

הרב ד"ר אברהם לפשיץ ראש מנהל החמ"ד משרד החינוך סמוך ליציאתם ממצרים, נצטוו בני ישראל על המצווה הראשונה – מצוות קידוש החודש. " וַיֹּאמֶר ה'

שאלה טובה שווה יותר ממאה תשובות גרועות להבהרת נושא מסובך. הדחף והרצון למתן תשובה לכל שאלה, גורמים לא פעם לאילוצים של הוצאת מקרא מידי פשוטו,

פרשת תזריע, ואחותה פרשת מצורע, עוסקות ב"גרעין הקשה" של דיני הנגעים. צרעת, שאת, ספחת, מכוה פורחת, בהרת, צרבת, שחין, נגע, נתק. מיד בסמוך לתיאור ההוד