סיפורה של תקווה
תקווה ברא לנו ה' והיא מגולמת בפרשתנו– באוֹר. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר…
תקווה ברא לנו ה' והיא מגולמת בפרשתנו– באוֹר. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר…
כאשר חוה יולדת את בנה הבכור היא מייחסת את הבאתו לעולם לעצמה, כמשתמע מקריאת שמו: "וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר
"אתם מאמינים בסיפורים על נחש מדבר, חחחח". אם לא יצא לכם להיתקל באמירות מעין אלה, כנראה התמזל מזלכם ואינכם צריכים
המושגים אח– אחר– אחריות מהווים ציר מרכזי בספר בראשית. בפרשה הראשונה ראוי לעמוד על מעמדה של האחריות, המגלמת ערך מהותי
ושוב, כמידי שנה, אנו מתפעלים מסיפורי הבריאה וסיפורי בראשית בכלל. כאן מקום לתמיהה, מה לזה ולספר תורה העוסק במצוות הא-ל
"וירא א-לוהים כי טוב" -הרב יחיאל וסרמן- חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בששת ימי המעשה
בריאת האדם בצלם א-לוהים: מהפיכה רעיונית והשלכותיה המשפטיות ד"ר בנימין פורת אחד מן הסיפורים המכוננים של פרשת בראשית, המוקדשים לשאלת
אמרו חכמים: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" (קהלת יב, יא). "נטועים"- מה נטיעה זו פרה
ספר בראשית הוא ספר מטלטל. יש בו הכל- צדיקות ורשעות, אהבה ושנאה, אחווה וניכור, דרמות וטרגדיות, ענווה ושחצנות, אמונה וכפירה,
גם אחרי אלפי שנים של קיום העולם – החוקים הבסיסיים שבו לא השתנו: בעלי העוצמה והכוח ניצבים בפני סכנה גדולה