כל הפוסטים בויקהל

פעם אחר פעם, ובמיוחד סביב הפרשיות העוסקות במשכן, מופיע הביטוי הייחודי 'חָכְמַת לֵב': "וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב", "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם

" וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת; וַיִּמָּלֵא

משה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בייצור כליו ובהכנת בגדי הכהונה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל

בתחילת פרשתנו מקהיל משה את העם ומצווה אותם על השבת ועל הקמת המשכן. (שמות לה א) ציון העובדה שמשה מקהיל

פרשת "ויקהל", שמדברת בפרוטרוט על בניית המשכן, מדגישה את הכינוס הלאומי הגדול של העם כולו לצורך מפעל ההקמה הגדול. הפתיחה