אבלות בימי חג
אחד הגורמים המצביעים על אופייה של תקופה בשנה הוא האסוציאציה שתקופה זו מעוררת. ניתן להדגים זאת היטב בימי ספירת העומר – לו יישאל אדם איזו
אחד הגורמים המצביעים על אופייה של תקופה בשנה הוא האסוציאציה שתקופה זו מעוררת. ניתן להדגים זאת היטב בימי ספירת העומר – לו יישאל אדם איזו
בפרשת צו התורה חוזרת ומתארת את דיני הקרבנות שהובאו בפרשת ויקרא. נשאלת השאלה: מדוע? בפרשת ויקרא הקב"ה פנה אל משה: "דבר אל בני ישראל ואמרת
המודעות ההולכת וגוברת למצבו של כדור הארץ צריכה להשפיע על כל תחומי העיסוק שלנו. אין מדובר בשגעון של כמה אנשים המוטרדים מעניינים שוליים. מדובר בשאלת
אמר רבי לוי בשם רב חמא ברבי חנינא: צער גדול היה לו למשה בדבר הזה – כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את
מדרש רבה על פרשת השבוע דורש את סמיכות הפרשיות בין טומאת האשה היולדת לבין טומאת המצורע (פרשה טו אות ו): "ר' אבין בשם ר' יוחנן
פרשת תזריע, ואחותה פרשת מצורע, עוסקות ב"גרעין הקשה" של דיני הנגעים. צרעת, שאת, ספחת, מכוה פורחת, בהרת, צרבת, שחין, נגע, נתק. מיד בסמוך לתיאור ההוד
שבת פרשת מצורע היא אחת השבתות המתאימות ביותר לעסוק בענייני לשון הרע. מעניין לציין כי התורה אינה מציעה חוק עונשין להתמודדות עם דיני לשון הרע.
בפרשתנו מצווה הקב"ה את ישראל להביא את כל הבשר שהם חפצים לאכול במהלך שהותם במדבר, לפתח אהל מועד. שם, ורק שם, ניתן לשחוט את הבשר
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" ( ויקרא יח', ג')
בתחילת הפרשה מצוה הקב"ה על מתן יחס מיוחד לכהנים בכלל, ולכהן הגדול בפרט. יחס זה אינו קשור במישרין לעבודת המקדש, אלא הוא נוגע בכל ארחות
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון