האם אתם חשים שאנו חיים בדור שאיבד את הסבלנות לתהליכים יסודיים וממושכים, דור שאצה לו הדרך, בחיים האישיים ובפוליטיקה?! דור שמבקש 'לקצר תהליכים' ולקבל תוצאות
המבוגרים יותר בינינו, אולי זוכרים שבמשך עשרים שנה, מסוף שנות ה-60, עד סוף ה-80, במקום בו נמצאת היום טאבה, שכן כפר הנופש הבוהמייני המפורסם של
מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת ראשית למקד את הדיון במהות
הנהגה זוגית היתה בישראל לא רק בתקופת המשנה, אלא כבר בראשית היות ישראל לעם. כבר אצל משה ואהרן. אעפ"י שמשה רבנו זכה לכל הכתרים, היה
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל', י"ב) באחד ממאמריו
מדי פעם נשמעת הטענה: איך אנחנו יכולים לסמוך על המסורת של אבותינו לגבי מעמד הר סיני? הרי מדובר באנשים שאחרי ארבעים יום מההתגלות עשו עגל
מעשה העגל שמסופר בפרשה הוא סיפור קשה וכתם בתולדות ישראל. על פניו, החטא המרכזי המתואר בפרשה הזו הוא של עבודה זרה. "ויעשהו עגל מסכה" רומז
קריאת התורה השבת מפגישה את הפרה עם העגל, ולדברי המדרש יש קשר משמעותי ביניהם, שכן פרה אדומה מכפרת על חטא העגל, כלשון חכמים: "תבוא האם
לבקשת משה "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ", משיב הקב"ה תשובה בעלת שני חלקים עיקריים. חלק ראשון – "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי", וחלק שני
בכל יום הקטירו במשכן ובמקדש את הקטורת על גבי מזבח הזהב, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו במפורש רק ארבעה מרכיבי הקטורת: "קַח לְךָ סַמִּים נָטָף
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
