כל הפוסטים בחינוך

ברצוני לשתף בסיפור של מורה שטלטל אותי מאוד. המורה שיתפה אותי שבית הספר שלה מקבל תלמידים אתיופים שזה עתה עלו

"אני קוראת מכאן לכל ההורים לגלות אחריות ולא להניח שאם אין חדשות אז המצב טוב… ש-'נו ניוז' = 'גוד ניוז'"

"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם

  יש בעולם הזה דברים חשובים יותר מאשר מהירות והספק. דברים שקשורים לניסיון ולוותק, לרגש ובעיקר לאנושיות   לפני שנה

בעוד רגע תצאו, תלמידיי היקרים, בפעם האחרונה מהכיתה, ואני אשאר שם לבד עם הלוח והטוש והמחשבות הטורדות שיצעקו לי: יש

באמצע התפילה, אחד הנערים סגר את הסידור ושלף את הפלאפון שלו. ביני לביני חשבתי על רמת ההתמכרות המוגזמת של בני

המקום: קרית אתא. אני מסיים כיתה ז' ומגיע ביחד עם חבר שלי לבית שלו. אבא שלו פרופסור באוניברסיטת חיפה, אמא

  הגענו לישורת האחרונה. הזמן שבו רוב התלמידים כבר עם הפנים לחופש הגדול. כל המבחנים הסתיימו. כל קטעי הלימוד בספרים

  בי"ג בתשרי תשס"ו נרצחו בפיגוע בטרמפיאדה בצומת הגוש כנרת מנדל, מתת רוזנפלד ועוז בן מאיר הי"ד. אני זוכר שהמוות

בעוד שלושה חודשים בערך, ינשמו לרווחה הורים רבים עם שוב ילדיהם למסגרות החינוך, לאחר שעברו איך שהוא את החופש הגדול.