כל המאמרים במדור דברים

פסוק נפלא נגלה לי בפרשה. כזה שאני נוהגת לומר בביתי לפחות אחת לשבוע, בפנים זועפות ומתוסכלות: " לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם:

פרשת עיר הנידחת מציפה קשיים מוסריים ובמיוחד הדרישה של התורה לענישה קולקטיבית כלפי כל תושבי העיר. אולם, המעיין במקורות חז"ל יראה מגמה מובהקת של צמצום

ניתן לחלק את 55 המצוות שמופיעות בפרשת 'ראה' לשני חלקים. החלק הראשון של הפרשה ומצוותיה עוסק בהתמודדות של עם ישראל עם השפעותיהם של העמים האליליים

"רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה: אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ ה' אֱ-להֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם: וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ ה' אֱ-לֹֽהֵיכֶ֔ם …"

  אחד הסיפורים המקסימים על האחים רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא, מספר על מחלוקת עקרונית ומהותית שהייתה ביניהם, בנושא איך מגיעים להכרה בגדלות הבורא.

בדרך הילוכי ברחובות השבוע באוראדיה שברומניה, עצמתי לרגע את עיני.  בדמיוני ראיתי ילד קטנטן, יידל קליין מגרוסוורדיין (שמה היהודי של העיר טרם מלחה"ע השנייה), העושה

שתי משמעויות לפחות למילה תשובה– מענה לשאלה/בעיה,  ובהשאלה, תהליך של חזרה למצב  רוחני קודם. המשותף לשתי המשמעויות הם הרכיבים המגדירים את מנגנון התשובה הסכמטי. שלשה