כל המאמרים במדור מועדים

עמוס ברדע מגילת קהלת הנקראת ע"פ מנהג האשכנזים בשבת חוה"מ סוכות מציגה עמדה ניהיליסטית כלפי המציאות הכוללת בתוכה את האדם. קהלת טוען כי הכול הבל

הרמ"א (תרסג, ב) פוסק: 'ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד' ספר קהלת מכיל בתוכו רעיונות יסודיים ומורכבים בהשקפת עולמנו ואחד מהם הוא שאלת הגמול:

חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת

ופרוס עלינו סוכת רחמים עו"ד רוני פאלוך לפני מספר שנים בעיצומם של ימי חג הסוכות התלבט הציבור החרדי באשקלון האם לקיים את שמחת בית השואבה.

ארבעת המינים המסמלים לדעת קדמונים את האחדות, ואת מקום כל מרכיבי החברה והאומה באגודה אחת מעלים מטבע הדברים שאלות רבות ביחס למהותה של אחדות זו.

בהמשך לעיון שהבאנו בשבוע שעבר בסוגיה זו, מן הראוי לצטט כאן גם את דבריו של שר התורה, ומי שנחשב בר-סמכא יותר מכל גדולי הדורות בסוגיות

אחת התופעות המאפיינות ביותר את מדינת ישראל היא ריבויים של גנרלים בצמרת השלטון. כל אלוף – "מלך", ראש ממשלה או שר, או, למצער, יו"ר דירקטוריון

חג החנוכה מציף מחדש את עולם הדימויים של "מתייונים" ו"חשמונאים", ובעזרתם של דימויים אלה מתחלק העולם לרעים ולטובים. חלוקה זו מסייעת מאוד לאדם המבקש להגדיר

האחת התופעות המפליאות את לב כל המעיין בתורה בכלל, ובספר בראשית בפרט, הוא תדמיתם האנושית של אבות ואמהות האומה. בין אם נקבל את הדברים כפשוטם,

"והמצוה הי"ח היא שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו". כך פותח הרמב"ם את הדיון במצוות כתיבת ספר תורה בספר המצוות שלו (מקור המצוה