כל המאמרים במדור שמות

בלשון בת ימינו ההתעללות היא פעולה נוראית, הכרוכה באכזריות לא מוסברת וברצון סדיסטי להכאיב ולהציק. אולם, ברי שאי אפשר להבין באופן כזה את לשון התורה.

אחד הפולמוסים המפורסמים ביותר במדרש הינו הפולמוס בין רבי עקיבא וטורנסרופוס הרשע המובא במדרש תנחומא (תזריע, ה', ה'), והדן בשאלה אלו מעשים נאים יותר –

'וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים' (שמות י ,כב) ומביא רש"י את דברי חז"ל: ולמה הביא עליהם

משה רבינו, המנהיג הדגול, מתאר את עצמו כערל שפתים, כמי שאיננו מסוגל לבטא את עצמו כראוי. העולם מכיר כראוי את המדרשים שמתארים את הגורם לגמגומו

הרב משה פינצ'וק, רב הקמפוס וראש המרכז למורשת ישראל, המכללה האקדמית נתניה. בהתגלות בסנה הקב"ה מנחה את משה לקראת פגישתו הראשונה עם פרעה ומציג את

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה’, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי." (שמות ד', י').