כל הפוסטים בהרב ד"ר שרון שלום

אחד הזיכרונות החזקים שנותרו בי מילדותי בכפר באתיופיה הוא זיכרון התפילה. ב"יצולות בית" או "מסגיד" (בית כנסת) לא היו כיסאות;

יש כמה עשרות חיילים מהמלחמה האחרונה במלחמת חרבות ברזל שמדווחים כי הם חווים מצוקה נפשית עמוקה הקשורה לעצם ההרג. והקושי

בעקבות המלחמה, העלון החשוב והמבוקש הזה לא יצא במתכונתו הרגילה בבתי כנסת רבים. גם אני נאלצתי להפסיק לכתוב לתקופה. אני

בעקבות שלושת הטורים האחרונים שפרסמתי בנושא "איסור נגיעה", קיבלתי תגובה מרב יקר, שחזרה על עצמה גם בשיחות נוספות. ההערה נגעה

בקרב הקהילה היהודית־האתיופית שוררת עמדה רחבה וברורה: מחבלי חמאס, אשר הוכח כי נטלו חלק בפשעים חמורים פסיעה מכוונת אל יישובים

חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא הכירו אותו.  רק בשנים האחרונות, הובאה מסורת החג אל

בספרו "איזו מדינה", מביא יורם טהרלב ציטוט מעיתון "הצבי" משנת 1887: "אִישׁ לֹא יָדַע לְנָכוֹן מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וְעַל