כל הפוסטים של ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)

אחת הדוגמאות המפורסמות להבחנה בין פשט לדרש, היא השאלה מי הלך להביא את רבקה ליצחק? בתורה לא כתוב שלעבד אברהם

  ישיבתו של אברהם בפתח האוהל, מבטאת עין צופיה החוצה. אברהם מצפה לעוברים ושבים: "אמר אברהם עד שלא מלתי היו

"'ויוצא אותו החוצה'. ר' יהושע בשם ר' לוי: וכי מחוץ לעולם הוציאו שאמר ויוצא אותו החוצה? אלא חוי ליה שקקי

מדרש מפורסם המופיע בסנהדרין קח:, מפרש שהצהר הוא מרגלית: "צהר תעשה לתבה, אמר רבי יוחנן: אמר לו הקב"ה לנח: קבע

  אחד ממדרשי חז"ל המפורסמים ביותר, הוא המדרש על הקטנת הלבנה, המופיע בתלמוד הבבלי חולין ס: "כתיב: 'ויעש א-להים את

דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת

שירת האזינו מלמדת אותנו גם מה עשוי לקרות לעם ישראל אם יפרו את הברית עם הקב"ה. חלק מהתיאורים קשים מנשוא.

לפני כמה שנים, חיפשנו רעיון מיוחד שיגרום לילדים לשאול 'מה נשתנה'. כלומר לא רק לדקלם את הטקסט שלימדו אותם מראש,

מחלוקת מפורסמת היא בשאלה מתי נברא העולם – בניסן או בתשרי. נוסח התפילה במדרש ויקרא רבה כט, א מוכיח כדעתו

משנת תענית קובעת שאף על החרב (ולא רק על עצירת גשמים) קובעים תענית. והגמרא מוסיפה (תענית כב): "תנו רבנן: חרב