כל הפוסטים של ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט: כג). במילים אלו פותחת את התורה את העיסוק במצוות ערלה

המילה היא מצווה בסיסית ומכוננת זהות, וגם מצווה המעלה שאלות. גזרות שמד אסרו על המילה, הן מצד היוונים (או ההלנים)

בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת

חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני

פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות

הגמרא במסכת בבא מציעא נט, מספרת את הסיפור המפורסם בשם 'תנורו של עכנאי', על מחלוקת ר' אליעזר וחכמים, במהלכה ר'

פתגם אפריקאי אומר שצריך כפר שלם בשביל לגדל ילד אחד. בפרפרזה יהודית אפשר לומר שדרושה עיירה שלמה, קהילה שלמה, מגזר

בלעם הוא מהדמויות המורכבות ביותר במקרא. מצד אחד: בלעם הרשע, איש שלמען תאוות בצע הלך כנגד דברי ה' הראשונים אליו,

אז מה באמת קרה שם בגורן, ולמה בועז הוא אחד הגברים המרשימים ביותר במקרא? "וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א