תפילה: ארמון היהדות החז"לי
בפרקים הקודמים דיברנו על קריאת שמע כחובה קצרה, פשוטה ויומיומית של שמירת זיקה לתורה ולאמונה. דיברנו גם על כך שהתפילה
בפרקים הקודמים דיברנו על קריאת שמע כחובה קצרה, פשוטה ויומיומית של שמירת זיקה לתורה ולאמונה. דיברנו גם על כך שהתפילה
תהינו בשבוע שעבר האם העמידה לפני הא-לוהים בתפילה היא פעולה מתבקשת מתפקידו של האדם ומיחסיו עם בוראו. הצענו הבחנה בין
בשבוע שעבר דיברנו על קריאת שמע, והבהרנו שזו מחויבות של שינון יומיומי, שאמורה להיעשות אגב הפעילות היומיומית הבסיסית של השכמה
בשבועות הקרובים ננסה לפרוש, מאמר אחר מאמר, את היסודות של הלכות תפילה במסורת ההלכתית והאגדית שלנו – וגם נחתור, במאמרים
בשבוע שעבר דיברנו על אופייה הייחודי של תפילת הקבע: מצד אחד, היא והדברים שנספחים אליה הפכו יסוד ובסיס של חיי
בשבועות הקרובים אייחד את הטור, אם לא יהיו 'הפרעות' מיוחדות, לסוגיית התפילה, סוגיה חשובה שיש לה השלכות רבות על אופי
אמנם חג הסוכות מאחורינו – ובהתאם, הטורים הבאים יוקדשו להלכות של ימי החול – אבל אני מבקש בכל זאת לתפוס
בשעה שאתם קוראים את המאמר הזה, סביר להניח שכבר הצבתם לפחות את היסודות הראשונים לסוכה. זה הרי מנהגם הנאה של
הכותרת "הלכה ישראלית" מתכתבת עם החזון של התנועה שאני מוביל, "תורה ישראלית – לכתחילה". כשאנחנו אומרים "תורה ישראלית" אנו מתכוונים
פרשת כי תבוא פותחת בתיאור מצוות הביכורים, תיאור חגיגי במיוחד: בן ישראל שזוכה לנחלה בארץ לוקח מראשית פרי האדמה, שם