שיבת האדם, שיבת הלאומיות
בטורים האחרונים ליווינו את האופן שבו היהדות הפכה מאמונה וברית-עם ל'דת', כלומר למערכת שמרוכזת ביחסי היחיד עם א-לוהיו, ובריטואלים המכוונים
בטורים האחרונים ליווינו את האופן שבו היהדות הפכה מאמונה וברית-עם ל'דת', כלומר למערכת שמרוכזת ביחסי היחיד עם א-לוהיו, ובריטואלים המכוונים
הלכה ישראלית | ד"ר יואב שורק בטורים הקודמים ראינו כיצד היהדות הפכה לדת – בתהליך שראשיתו בימי הבית השני
בטור הקודם ראינו כיצד חכמים, במפעל התפילות והברכות, הניחו את היסודות לגיבושה של היהדות כ'דת' – מקום שמעמיד במרכז החיים
בשלב זה של המסע שלנו בסדרה "תורה ומצוות – בין דתיות חילוניות", איננו עסוקים בהערכה או במתן ציונים, אלא רק
בשבועות הקרובים אפתח כאן בסדרה חדשה, שניתן לקרוא לה "תורה ומצוות – בין דתיות לחילוניות". בתודעה הרווחת, התורה והמצוות הן
בשבוע שעבר הסברנו שהציפייה לסנהדרין היא דחייה של התחדשות התורה לעתיד ניסי שככל הנראה לא יגיע לעולם – בדיוק כפי
בשבוע שעבר הזכרנו כי כדי לבנות את ההלכה הנכונה לדור הזה, צריך להעז ולדון מחדש, לפסוק ולהכריע – ולא רק
בשבוע שעבר המשכנו לעמוד על הבעייתיות הגלומה במודל ההלכתי המוכר לנו כיום – שבו ההלכה מתקיימת כמעין מרחב נפרד מן
לפני מלחמה אחת, כמדומני, כלומר לפי כחודשיים, התחלתי סדרה שכותרתה "מי צריך הלכה ישראלית". מאז עסקנו בספורט ופנומנולוגיה של ההלכה
המיקום של החתונה היה מושלם: החווה רחבת הידיים של משפחת החתן, שבמרכזו היקב, יקב בוטיק ארצישראלי שעליו גאוות המשפחה. לא