כל הפוסטים של נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

הפטרת השבוע מופנית כלפי אדום (מבית עשיו), ומנבאת את מפלתה. יכולים אנו לקרוא בה באופן "מרוחק" ולהתרשם מעוצמת ההתרסקות שאומה

פרשת תולדות היא פרשה רוויית יצרים ורגשות. יש בה תחרות ומריבה, שנאה וקנאה. היריבות והקנאה בין יעקב לעשיו מופיעה גם

הפטרת פרשת חיי שרה מניחה בפנינו את סוגיית הזקנה. סוגיה זו מופיעה גם בפרשה ומהווה חוט מקשר, אם כי סותר,

גולת הכותרת של ההפטרה, מבחינתי, אינה דווקא הטקסט הנגלה, אלא פרשנות המצויה בין המילים, וחושפת בפנינו את יסודות הטיפול הנפשי.

פסוק שנחבא בתוך הטקסט, חייב אותי לעצירה והרהור: "וְיָדַעְתָּ, עִם-לְבָבֶךָ: כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ, ה' אֱ-לֹהֶיךָ, מְיַסְּרֶךָּ." (דברים ח',

שתי מעילות נזכרות בסמיכות זו לזו בפרשה: מעילת אדם בה' ומעילת אישה בבעלה. מעילה, משמעה ביצוע מעשה הונאה הכרוך בשימוש

שלוש פעמים נשים שנואות בפרשה: "כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה…" (דברים, כ"א, ט"ו) "כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה; וּבָא

משה רבנו התחנן אל ה' לקבל אישור, לזכות לראות את הארץ הטובה אליה הוביל את העם קשה העורף, 40 שנה.

חמישה פסוקים מוקדשים בתחילת הפרשה, ל"מיקום" דבריו של משה וביסוס הקשרם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר

"וַיָשָב יִּצְחָק וַיַחְפֹר אֶת בְאֵרֹת הַמַיִּם אֲשֶר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָביו וַיְסַתְמוּם פְלִּשְתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵמוֹת כַשֵמֹת