לצאת ולברוח
הפטרת השבוע עוסקת בבריחה. בריחה של עם ישראל ממורשתו, מאלוקיו ומעצמו. כועס בורא עולם על עמו, ששבע– שכח את חסדי
הפטרת השבוע עוסקת בבריחה. בריחה של עם ישראל ממורשתו, מאלוקיו ומעצמו. כועס בורא עולם על עמו, ששבע– שכח את חסדי
עם ישראל פונה אל ה' בהיותו בגלות, בטענה שהקב"ה, כביכול, אינו נוהג כלפיו בהגינות כשאינו משלם לו גמול על הליכה
עקב ראש החודש המתקרב, לא נקרא השבוע את ההפטרה מספר מלאכי. עם זאת, בשל דבריה הנוקבים, ועיסוקה באחת המצוות הקשות
"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ…" (ישעיהו נ"ד, ח'). שֶצֶף קֶצֶף, מבאר מילון אבן שושן: כעס גדול,
נעמי (יפה) עיני יעקב נפגש עם נכדיו: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה? וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱ-לֹהִים
תגובה יוצאת דופן הגיב יוסף בהתגלותו לאחיו. לא כעס ולא מרמור, לא נקמה ולא שמחה לאיד, כי אם השלמה ונקיטת
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו…" (בראשית ל"ז, י"א). אחיו של יוסף שונאים אותו ומקנאים בו על חלומותיו ועל דבריו. מהי קנאה? "קנאה
יוצא יעקב אבינו מבאר שבע לחרן. גם נמלט מחמתו של אחיו וגם נשלח למצוא לו בת זוג. כך או כך
יעקב ועשיו היו תאומים. לא תאומים זהים – שמקורם מאותה ביצית מופרית ודמיונם הגנטי מושלם, אלא "תאומי אחווה" – תוצר
פרשתנו סובבת, להבנתי, על ציר מופלא של חסד. חסדו של אברהם, חסדה של רבקה וחסדיהם של יצחק וישמעאל נגלים לנו