כל הפוסטים של נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

הפטרת יו"ט ראשון של פסח עוסקת בהרחבה בסוגיית "ברית המילה". מבט חקרני בצירוף המילים "ברית" ו"מילה", מביא אותי להתעכב על

" וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…" (מלאכי ג', כ'). מהי השמש המובטחת ליראי ה' באחרית הימים? אציע

בימי בית המקדש השלישי, מנבא יחזקאל הנביא- תתחדש העלייה לרגל. ובבוא העם למקדש, לדרוש את ה', יצטרף הנשיא אל ההמון

הפטרת שבת הגדול עניינה תשובה וגמול (מלאכי ג' ד'-כ"ו). במשפטים ספורים מתואר בה כיצד לפני יום הדין, יבוא מלאך ה'

הפטרת פרשת פרה (יחזקאל ל"ו, ט"ז), נקראת אחרי פורים, ועניינה היטהרות כפויה של עם ישראל ממעשיהם הבוגדניים ומחילול ה'. התבוננות

מנחת חינוך היא המנחה המיוחדת המובאת על ידי כהן הדיוט ביום הראשון של עבודתו במקדש. לאחר הקרבה זו הוא הופך

הפטרת פרשת צו, המצויה בספר ירמיה, מתחילה באזכור הקרבנות. אולם, שלא כפרשת השבוע, ההפטרה אינה עסוקה בקרבנות שיש להעלות, אלא

רוב הסיכויים שהיינו נוהגים כשאול המלך. הפטרת השבוע, הקשורה למפטיר "זכור" שנקרא השבת, מספרת לנו על ציווי אלוקי ועל קיומו

לדוד המלך היה אומץ. " וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז

את הפטרת השבוע קראתי, כשמעשיותיו של ר' נחמן מברסלב, משמשות לה פסקול. תקציר: ארבעה מצורעים על סף גוויעה, יושבים מחוץ