כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

חרף כל הקושי הטמון בה, פרשת סוטה מסמנת כיוון ברור במערך הערכים של התורה. נזכור, לפנינו חשד ולא ראיה ברורה

אחד מהרגעים החשובים בתפילת שחרית של שבת הוא המעמד בו מכריז הגבאי על תפילת 'מי שברך לחולים'. בן רגע, מתקבצים

לשבת או לקום – חלק א' את רשימותינו הבאות נקדיש לעניין, שקשה לומר עליו שהוא יוצר מחלוקת בין העדה הספרדית

על אף שהקדיש הינו תקנה מאוחרת, בתודעה הציבורית הוא זכה למעמד גבוה ביותר. האבלים רואים באמירתו את המעשה החשוב ביותר

ברוך ה', אנו חיים בדור שבו כבר אין משמעות להבדלי העדות בחיי היום יום שלנו. אין בימינו את ההפליה ששררה

עמדנו ברשימה הקודמת על בעיית הסמכות בחקיקה הדתית. הווה אומר: מרגע שפסקה הסמיכה איש מפי איש עד משה רבנו והתבטלה

בפעם הקודמת הסברנו מדוע מערך כשרות פרטי הוא האפשרות הפחות מוצלחת במציאות של ימינו, ויש לתמוך בכשרות ממלכתית. ואולם, זו

ברשימה הקודמת ראינו כיצד התפתח מקצוע השגחת הכשרות בהלכה. אם במקורות הראשונים מדובר על כך שאדם נאמן על כשרות האוכל

גיל החתונה – א אחת הדילמות הנפוצות ביותר היום היא גיל החתונה. יש הדוחפים את הבנות להתחתן מהר ככל שניתן,

ברשימות הקודמות ניסנו לבסס את הטענה שבעידן המודרני, בו עצם האמונה הדתית התערערה ופשתה רוח של חילון, אין למלחמות הדת