כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

כיצד מתדבקים בא-לוהים? לחכמים שונים – בהם שאינם בני ברית – היתה תשובה ברורה. ההתדבקות בא-לוהים לדעתם באה על ידי

ברשימה הקודמת עמדנו על תרומתן האפשרית של נשים לעולם הפסיקה בענייני נידה. טענו שאין זה טבעי שגברים ידונו בעניינים השייכים

לפני שנים רבות, כאשר התוודעתי לראשונה לפסיקת הלכה בנושא מראות דמים, לא הבנתי למה רבנים גברים בכלל עוסקים בכך. חשתי

ברשימות האחרונות סקרנו מספר גישות להצדקת העיסוק בלימודי חול. היו שהצדיקו זאת בהיבט האינסטרומנטלי, כאשר המדע משרת את ענייני התורה.

לדעת הרמב"ם, שלמות האדם איננה טמונה בעצם לימוד התורה אלא בהשגות שהוא משיג. ככל ששכלו משיג את האמיתות במציאות, כן

הגישה האינסטרומנטלית ללימודי מדעים איננה מספקת. העיסוק המדעי שלנו רחב בהרבה מלהיות רק מכשיר לבירור דיני התורה. מהי, אם כן,

כשם שלכל מצווה תוקנה ברכה, כך גם לקריאת שמע תוקנו ברכות. אלא שברכות קריאת שמע שונות משאר ברכות המצוות. ראשית,

מקריאת שמע אנו עוברים אל המצווה הבאה הקשורה למצוות ה'אהבה' – אלו שעניינן לחזק את הקשר של האדם אל הקב"ה

את רשימותינו בעניין מצוות קריאת שמע אסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בעניין (מובא בספרו 'אמונה, היסטוריה וערכים', ירושלים תשמ"ב, עמ'

דגים, כידוע, אינם נחשבים ל"בשר" מבחינה הלכתית. אין בהם חובת שחיטה ולא מליחה ומעיקר הדין ניתן לאכלם יחד עם חלב.