כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

יש לצפות שחברה ששומרת הלכה תהיה מוסרית יותר וגם הסביבה הפיזית שלה תהיה תקינה ובריאה יותר האם ההלכה והמוסר צועדים

זו תכלית ההלכה: שהאדם יבחין בין טוב לרע וידבק בטוב מכוח עצמו ראינו ברשימה הקודמת את הופעתה של ההלכה כבר

קיום ההלכה אמור להיות ברכה לאדם, ולהתקשר לטוב שקיים בעולם כשאנו אומרים 'הלכה', מה הדבר הראשון שעולה לנו לראש? אני

לראשונה בחיי הייתי צריך להתמודד עם שאלות, שהתשובה 'כי כך כתוב בשולחן ערוך' או 'כי כך כתוב בהלכה', אינה מספקת

פולמוס גדול מתנהל בימינו בשאלת קבלת המצוות בגיור (חברי, פרופ' משה הלינגר, מקדיש לכך את רשימותיו בעלון זה). הפולמוס הוא

שאלת מיהו יהודי, המופנית כלפי אנשים מן החוץ המבקשים להצטרף אלינו, היא שיקוף לשאלה שעלינו היהודים לשאול את עצמנו פנימה.

היהודי הוא האדם שאוחז בהכרות הנכונות אודות הא-לוהים, ומתוקפן מקיים את התורה ברשימה הקודמת ראינו את תפיסת חז"ל בנוגע לשאלת

הזהות היהודית של תקופת המקרא התגבשה סביב זהותו האתנית של האדם. להצטרף לעם ישראל היה פשוטו כמשמעו – לעבור לגור

זהות יהודית בתקופת המקרא היתה בעיקרה זהות אתנית. כדי להיות יהודי, אדם היה צריך להיות חלק מהקולקטיב היהודי, בראש ובראשונה

לדעת הרמב"ם זהות יהודית נקבעת בראש ובראשונה על בסיס יסודות האמונה, ואילו קיום המצוות הוא קומה נוספת מעליהם כבר גדולים