כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

הגישה האינסטרומנטלית ללימודי מדעים איננה מספקת. העיסוק המדעי שלנו רחב בהרבה מלהיות רק מכשיר לבירור דיני התורה. מהי, אם כן,

כשם שלכל מצווה תוקנה ברכה, כך גם לקריאת שמע תוקנו ברכות. אלא שברכות קריאת שמע שונות משאר ברכות המצוות. ראשית,

מקריאת שמע אנו עוברים אל המצווה הבאה הקשורה למצוות ה'אהבה' – אלו שעניינן לחזק את הקשר של האדם אל הקב"ה

את רשימותינו בעניין מצוות קריאת שמע אסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בעניין (מובא בספרו 'אמונה, היסטוריה וערכים', ירושלים תשמ"ב, עמ'

דגים, כידוע, אינם נחשבים ל"בשר" מבחינה הלכתית. אין בהם חובת שחיטה ולא מליחה ומעיקר הדין ניתן לאכלם יחד עם חלב.

התחלנו ברשימה הקודמת לדון בסוגיית מכנסים לנשים. ראינו, כי במכנסיים המיוחדים לנשים אין דין 'לא ילבש', והרי הם ככל בגדי

עמדנו ברשימה הקודמת על היחס המחמיר של התורה כלפי עבודה זרה, הדורש את השמדתה באופן טוטאלי. יחס זה רווח בעם

לאחר שראינו כיצד האורתודוקסיה המודרנית לקחה את מודל 'דרך האמצע' של הרמב"ם והפכה אותו לעיקרון מנחה בעולמה, נדגים כיצד היא

בהלכות דעות מספק הרמב"ם ביטוי הלכתי-נורמטיבי ל'דרך האמצע' של אריסטו. הרמב"ם דורש מהאדם לסגל לעצמו מידות מאוזנות, ובכך לחיות חיים

ברשימה הקודמת עמדנו על הפער שבין גישת התורה לתרבות הגויים ובין יחסם של חז"ל אליה. בעוד שבתורה אנו מוצאים איסור