כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

כשם שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך גם לכל פורים יש מוצאי פורים. התופעה מוכרת וידועה. במוצאי החג מתמלא הבית

בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת

כל בן אשכנז המבקש לברר את ההלכה למעשה בענייני שבת ומועדים, תפילה או ברכות, בימינו, יפנה בודאי תחילה לספרו של

מדהים לראות כיצד למרות השינויים הרבים שעברו על העולם בתחום המזון וטכנולוגיית המזון, המרכיב הבסיסי של מזון האדם נותר ללא

פיקוח נפש דוחה שבת, כידוע, אבל אי-נעימות, נזק או אפילו צער רב, אינם דוחים אותה. על כן, היה נראה לומר

חרף כל הקושי הטמון בה, פרשת סוטה מסמנת כיוון ברור במערך הערכים של התורה. נזכור, לפנינו חשד ולא ראיה ברורה

אחד מהרגעים החשובים בתפילת שחרית של שבת הוא המעמד בו מכריז הגבאי על תפילת 'מי שברך לחולים'. בן רגע, מתקבצים

לשבת או לקום – חלק א' את רשימותינו הבאות נקדיש לעניין, שקשה לומר עליו שהוא יוצר מחלוקת בין העדה הספרדית

על אף שהקדיש הינו תקנה מאוחרת, בתודעה הציבורית הוא זכה למעמד גבוה ביותר. האבלים רואים באמירתו את המעשה החשוב ביותר

ברוך ה', אנו חיים בדור שבו כבר אין משמעות להבדלי העדות בחיי היום יום שלנו. אין בימינו את ההפליה ששררה