כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

שלוש תפילות ביום תקנו לנו חכמים, כנגד הקרבנות – שחרית כנגד תמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בין הערביים,

זכינו בשבוע שעבר להכניס את בננו בבריתו של אברהם אבינו. היות שאנחנו משפחה מעורבת (אני אשכנזי ואשתי תוניסאית) המתגוררת בקהילה

כידוע, סדר 'קבלת שבת' איננו חלק אורגני מתפילת השבת. במקורות ההלכתיים, תפילת שבת נפתחת כבכל יום, בקריאת שמע וברכותיה, ולאחריה

מעבר לזמנים הקצובים של התפילות, תקנו חכמים לברך ברכות שונות בתגובה למקרים שונים בחיים. חלק מהן נאמרות בעקבות מפגש עם

ברכת 'שלא עשני אישה' היא אחד מהאתגרים הרגישים העומדים בפתחה של היהדות בעידן המודרני. בניגוד לסוגיות אחרות הנוגעות לשאלת מעמדה

ברשימה הקודמת ראינו שכיום, עקב היחלשות הגוף ביחס לימים עברו, אין לחייב נשים לצום את הצומות הקלים כל כ"ד חודש

ההלכה הקלה מאד בדינם של הצומות הקטנים (ג' בתשרי, עשרה בטבת, י"ז בתמוז; וכל שכן תענית אסתר) ביחס לתשעה באב.

על פי התלמוד, מנהגנו הוא להדליק נרות כמספר הימים היוצאים – ביום הראשון נר אחד ומכאן ואילך מוסיף והולך עד

נחלקו הראשונים בנוגע לחובת האבלות, האם היא מן התורה או מדרבנן. לדעת חכמי אשכנז (ר"י ור"ת), אין כלל חיוב מן

כמעט שאין תחום בהלכה שהרב עובדיה יוסף ז"ל לא נשאל לגביו. אך על פי עדותו, בזמן כהונתו כרבה הראשי של