כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

פרשתנו מתמקדת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, ועדיין תלונות העם לא תמו. לאחר הסתלקותה של מרים, מתלונן העם על

האופוזיציה כנגד משה ואהרון הורכבה מכמה פלגים: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן

כאשר חזרו עשרת המרגלים שיצאו בשליחותו של משה הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה,

רגע לפני היציאה למסע לארץ ישראל, מנסה משה לשכנע את חותנו להצטרף אליו: "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ… וְהָיִיתָ לָּנוּ

אחד האתגרים הגדולים בעת המלחמה הוא ההתמודדות הזוגית והמשפחתית. היציאה הממושכת מהבית גורמת לשינויים גדולים במישור הרגשי וגם במישור המעשי.

בסיפור מגילת רות מתוארות שש דמויות, שלוש מהן מרכזיות: נעמי, רות ובועז, ושלוש האחרות הן דמויות משנה: ערפה, הנער הניצב

מדי שנה, קיימת תחושת רתיעה מקריאת התוכחה, מפאת אימת הקללות המרובות שבתוכה. אמנם, יש בפרשתנו  גם ברכות, אבל הרושם שיש

בפרשתנו מופיעה מצוות קידוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ההבנה הפשוטה בפסוק היא שקידוש השם זו מצווה, המוטלת על עם

לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי

בתום ימי טומאתה, נדרשת יולדת להביא לאחר לידתה, קורבן חטאת. בדרך כלל, אדם חייב להביא קרבן חטאת כשעבר עבירה. במה