כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

ספר שמות חותם בהמתנתו של משה מחוץ למשכן, לעומת זאת, ספר ויקרא פותח בהזמנה מיוחדת למשה להיכנס פנימה: 'וַיִּקְרָא אֶל

בסוף הפרשה כתובה רשימה מפורטת של בהמות וחיות דגים ועופות טהורים וטמאים. בעוד שרשימת החיות והבהמות מנוסחת באמצעות כללים ברורים:

תהליך ההיטהרות של המצורע מורכב. במהלך טהרתו נדרש המצורע להביא עץ ארז, שני תולעת ואזוב. כידוע, קומתו של עץ הארז

בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים

פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים:

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלקֶיךָ וְחֵי

דרך כלל אנו משתמשים במונח אונאה בהקשרים ממוניים. וכך גם לומדים אנו מתוך לשון הפסוק: 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ