כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

לאחר יציאת מצרים הוקדשו הבכורים לעבודת המשכן. בעטיו של חטא העגל התרחשה מהפכה דתית. הבכורים הוחלפו על ידי הלווים וכפי

רצח הוא חמור ולכן אף הרוצח בשגגה נענש ועליו לשהות בעיר מקלט. בשלב ראשון כל רוצח היה נמלט מגואל הדם

לאחר פטירתם של מרים ואהרון מגיעה שעתו של משה רבנו. לאחר שמחד נמצא פתרון לירושתם של בנות צלפחד ומאידך מתבשר

בסופה של הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ

משה מבקש מחותנו יתרו להצטרף אליו למסע לארץ ישראל, אולם יתרו מסרב ומבקש לחזור למקומו. כבר בתחילת המסע נתגלו סדקים,

לאחר שאהרן נפטר נאמר: 'וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל' (במדבר כ,כט)

כולנו מכירים את הלוגו המפורסם של משרד התיירות. שני אנשים הפונים ימינה ואוחזים בשני קצותיו של מוט, שבאמצעו תלוי אשכול

במהלך הויכוח הסוער בין קרח ומשה מבקש משה מדתן ואבירם שיעלו אליו. תגובתם לבקשתו של משה לא אחרה לבוא: 'וַיֹּאמְרוּ

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם