כל הפוסטים של פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני,

יש כאן רגש נחיתות של היהודי לעומת הגר שבחר מיוזמתו להיות יהודי, וגם לא אחת הוא דווקא מקפיד יותר במצוות

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית: גישתם של חז"ל (סוף המאה הראשונה ועד המאה השביעית לספירה) לגיור בגיליון הקודם עסקנו בתקופת שלהי

יש מקורות רבים המתארים את היחס החיובי של היהדות לצירוף לא יהודים אליה מיתוס נוסף לגבי הגיור ביהדות הוא שהיהדות

אתגר הגיור ט': תולדות הגיור בישראל-תקופה שנייה: מהקמת הממלכה החשמונאית (142 לפני הספירה) ועד לסוף המאה הראשונה לספירה שתי תופעות

בסיום הטור הקודם, עסקנו בגישה הבדלנית המזוהה עם עזרא ונחמיה בירושלים של הבית השני במחצית המאה החמישית לפנה"ס במאבקם להוצאת

אתגר הגיור ז': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא, המשך בסיום הטור הקודם, עסקנו בדמיון ובשוני שבין ה"גר" לבין ה"אזרח" במקרא. כאמור,

אמנם התורה אסרה על התבוללות עם בני עמים אחרים, אך התנ"ך מראה שלא יהודים בפועל הצטרפו לעם ישראל כדבר שבשגרה

יש מגמה של הפרטה של שירותי הדת בישראל על ידי גורמים אורתודוקסים ציונים דתיים שבאה לידי ביטוי גם בכשרות של

כפי שראינו בטור הקודם, בעקבות ועדת נאמן התבסס מעמדם של בתי הדין המיוחדים לגיור, שבהם גם אם המיועדים לגיור נדרשו