כל הפוסטים של אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])

השתלשלות הדברים בתחילת הפרשה היא כזו; בתחילה פונה הקב"ה אל משה: " וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'",

שני תארים הוצמדו לדמותו של משה רבנו. האחד- רועה צאן: 'וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה', והשני – איש הא-לוהים: 'תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ

מילות הפסוק המופיעות בכותרת לקוחות מתוך תיאור האפוד- ".. וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.. כְּתֵפֹת

בפשטות, הביטוי קְשֵׁה עֹרֶף לא נתפס בהקשר חיובי. המידה הזו של קשיות עורף נתפסת, ובצדק, כשייכת למשפחת העקשנות, חוסר הנכונות

כאשר עוסקים בחינוך הילדים, אנו מניחים שתי הנחות יסוד בסיסיות: א. כל הורה רוצה את הכי טוב לילדיו. ב. לאף

הופעתה המקסימה של להקת שלווה ב'פריים טיים' של התקשורת הישראלית – הייתה מקור השראה לרבים. עולם הבידור וה'שואו ביזנס' נתפס

פעמיים מצווה הקב"ה להקים 'מרחב מוגן'. בפעם הראשונה הוא מצווה על נוח להקים תיבה שתגן עליו מפני המבול המתרגש לבוא

פרשת משפטים פורסת בפנינו מפה ומצע של איך צריכה להיראות חברה יהודית ערכית ומוסרית, המתיימרת להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

במה זכה פסוק שנראה טכני לחלוטין- "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו", להיות הפסוק החותם את

יש דברים בחיים שאין בהם קיצורי דרך, ושצריך לעבור אותם ובהם באופן מסודר שלב אחרי שלב, בלי דילוגים ובלי מניפולציות.