כל הפוסטים של אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)

תכל'ס, איך שאני לא הופך את זה, מדובר באחד מהמכתבים היותר קשים שקיבלתי לאחרונה. כתבה אותו אמא כואבת. מתוסכלת. נבוכה.

  אמנם עברו כבר 4 שנים אבל אני עדיין זוכר את זה באופן בהיר ומדויק במיוחד: חינכתי את כיתה ו'.

הרגשתי איך שהאדמה פותחת את פיה ובולעת אותי. ולחשוב שעוד צעקתי וגערתי בו לפני כולם. להיות מורה זה קודם כל

יש תלמידים שיש להם מתמטיקה, אנגלית ומחשבים הרבה יותר ממנו. אבל לא נשמה, לב ורגישות יותר גדולים משלו אחד מהסיפורים

מה בכלל הכיף בללכת עם נעל חדשה, אם אתה יודע שהיא גורמת סבל למישהו אחר? פתאום אני קולט שרוב התלמידים

רוצים להטמיע הרגלים חדשים שקשורים לתפילה ועבודת ה' בילדים שלכם? תעטפו אותם בחוויות מזמינות   פגשתי אותו במתחם ממילא: חבר

החופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת בעבור ההורים להטמיע בילדים שלהם הרגלים וערכים שהם בחיים לא יקבלו בבית הספר יום ראשון,

האמא המזועזעת כתבה בקבוצת הווטסאפ של כל ההורים מה היא חושבת על המורה שהעזה לקרוא לילד שלה שמן סיון רהב

לכאורה המשפחה שילמה על המלצר הזה. הם יכלו, אם רצו, לאכול גם שמונה שעות. אבל אפשר להיות בני אדם   

רק אחרי שניתקתי הבנתי את גודל הפדיחה: במקום להגיד לאם את השם של הילד המצטיין שלה אמרתי את השם של