כל הפוסטים של הרב ירחם שמשוביץ (ישיבת חורב, ירושלים)

פרשת תרומה פותחת את החלק השני של ספר שמות, העוסק כמעט באופן בלבדי בבניית המשכן במדבר. נושא זה נראה אמנם

פרשת יתרו, על כל ענייניה הפרטיים, היא פרשת עשרת הדברות. עשרת הדברות אשר מעצבות לא רק את אופיה וזהותה של

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ד' את ישראל ממצרים…

פרשתנו פותח בפסוק: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים

בפרשתנו מופיעה המצווה הראשונה שניתנה להם לישראל – "החודש הזה לכם ראש חודשים" – ומיד אחריה, המצווה השנייה, שהיא מצוות

"וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'". פסוק זה, שהוא הפסוק הראשון בפרשתנו, מהווה הקדמה חשובה לפסוק הבא אחריו,

בפתיחת כל ספר, אנו נפגשים עם עצם העובדה כי שם הספר הוא כשם הפרשה הראשונה שבו. בהזדמנויות שונות יצא לנו

פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. משמעות הדבר היא שכביכול נגמרה תקופת ה"הקדמות" ועידן ההיסטוריה יכול להתחיל: ישראל בתור עם

" ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה"

"וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן: וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת