וגם חרבונה זכור לטוב
וגם חרבונה זכור לטוב – למה ? במבט ראשון, דומה כי חרבונה ראוי להצטרף דווקא לזכורים לרע. הוא מאלה שלא
וגם חרבונה זכור לטוב – למה ? במבט ראשון, דומה כי חרבונה ראוי להצטרף דווקא לזכורים לרע. הוא מאלה שלא
משנכנס אדר מרבין בשמחה – שמחה שייכת לעולם הסובייקטיבי של התגובה למציאות הנתונה. לעולם אנו נמצאים בין שני קטבים: החובה
המקור היסודי המחייב את ההליכה אחר הרוב נמצא בפרשת השבוע שלנו. ברם, למעשה הוא אומר את ההפך הגמור: "לא תהיה
קריאת פרשיות החלק השני של ספר שמות, בפרקים העוסקים במשכן, מקבלת משמעות מיוחדת מתוך מודעות לנבואת ירמיהו. כיתר הנביאים, טען
שחיתות שלטונית עלולה להופיע בשתי צורות. ראשונה שבהן היא לקיחת טובות הנאה אישיות הדומות לגניבה ולגזילה. איש ציבור השולח יד
"שלח נא ביד תשלח" – מסיבות רבות ומכיוונים שונים ביקש משה רבינו להתחמק מהשליחות להוציא את עם ישראל ממצרים. שליחות
מצוות השבת הינה מצווה פרטית וכללית כאחד. מחד גיסא היא אחת מהמצוות המוטלות על היחיד, בכל מקום ובכל זמן. היחיד
כמו כל מרכיב רוחני, הפחד הוא כלי שצדיקים ילכו בו ופושעים ייכשלו בו. תפקידו העיקרי של הפחד הוא להזהיר ולהתריע,
הפחד מפני סטיגמות עוצר בני אדם רבים לקבל עזרה, ולהסיר מעליהם את המשא הכבד הרובץ עליהם. הדברים נכונים בעיקר בשני
חרב הפיטורין המאיימת על צוארי רבים מעם ישראל ומבצעת את זממה מחייבת היערכות חברתית כוללת מולה. בשבת "תרומה" מטבע הדברים