כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

המאזניים, בהם על פי המסורת נשקלים מעשינו בראש השנה, מהווים את אחד הסמלים המובהקים של יום זה. כבר מימי קטנותינו

ה״תורה״ הראשונה אותה קיבלנו ממשה רבנו הייתה ״למה תכה רעך״. זוהי הבשורה הראשונה שלימד את עם ישראל – איסור הכאת

השיח העיקרי כיום מופנה כלפי דרום, כלפי רצועת עזה, כלפי החיילים, כלפי החטופים, כלפי המדיניות, כלפי הקמפיינים, ונראה כי כולם

מונטסקייה איננו המקור שממנו אנו שואבים את רעיון הפרדת הרשויות. משה רבנו, המלמד בספר דברים את עם ישראל כיצד להיערך

״אסור״ – קבלת עול מלכות שמיים כוללת בתוכה גם היכרות אינטימית ביותר, שנוכחת מאוד מאוד בחיים הדתיים, עם הביטוי ״אסור״.

״והיה עקב תשמעון״ – דרשות רבות נבטו כתוצאה מהשימוש של התורה בביטוי ״עקב״. אחת הידועות שבהן, המובאת בצורה מעובדת בפרשנות

האם עם רוצה להיגאל? במבט ראשון התשובה היא ודאי שכן. אף לא אחד אוהב להיות במצוקה, ושאיפת החירות מהווה לכאורה

"אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו

מאבק התורה בשפיכות דמים ויחסה אליו הוא מורכב מאוד. מחד גיסא, היא מנהלת מלחמת חורמה נגד שפיכות דמים. הסיפור הראשון

"איני מזלזל חס ושלום בדיני שבת אלא מחמיר בדיני פיקוח נפש" – אמירה זו, שהפכה למיתוס מצוטט פעמים רבות, מיוחסת