כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

הכבדת לב היא מהאירועים המרתקים ביותר בעולמו של האדם. הקורא בעיון את סיפור מכות מצרים בוודאי שם לב לעובדה שיש

"למה תכה רעך" – במידה עמוקה מאוד, זוהי התורה הראשונה שלימד משה רבנו את עם ישראל. את הזכות לומר דברים

דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל – סוגיית השבטיות מעסיקה את הדעת מיום שנוצרה ועד ימינו אנו. מחד גיסא, ״כולנו

"אנכי אערבנו מידי תבקשנו". עצות רבות ניתנו לציבור שכדאי לו להימנע מלהיות ערב למישהו אחר. הפסוקים המפורסמים בספר משלי "…בְּנִי

פרק התהלים שאותו אנו אומרים בכל יום, ופעמיים בחנוכה, נחלק באופן בולט לשני חלקים. ראשון בהם הוא שבח והודיה לריבונו

במבט שאינו מכיר את המשך העלילה בתורה, נראה כי המסע שאותו התחיל אברהם אבינו בקריאה בשם ה' – מסתיים בפירוק.

"וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ, וַיִּקַּח אֹתָהּ, וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ". בד בבד עם האור הגדול שמיועד להתעצם

את פירות מערכת החינוך, ובתוכה תנועות הנוער, על חשיבותן העצומה, ראינו בשנה האחרונה בצורה משמעותית ביותר. התגייסותם של בני הציונות

"עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" – במילים אלה מבאר ריבונו של עולם ליצחק אבינו את

רבקה אמנו הצדקת הנכיחה במעשיה המופתיים את החסד הגדול שעלינו ללמוד ממנה. בהיות האיש הזר שביקש שתטה את כדה ותשקה