כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

אחד הקטעים המרגשים ביותר בתורה הוא המפגש שבין יעקב אבינו ובנו האהוב יוסף. לאחר עשרות שנות פרידה, מבקש יוסף מאחיו

אחת התופעות המאפיינות ביותר את מדינת ישראל היא ריבויים של גנרלים בצמרת השלטון. כל אלוף – "מלך", ראש ממשלה או

מסכת חייו הפתלתלה של יעקב אבינו, נעה כמטוטלת מן הקצה אל הקצה. לצד "יעקב איש תם, יושב אהלים", מוצאים אנו

אחד הפערים הגדולים בספר בראשית הוא הפער שבין דמותו של עשו, כפי שהיא עולה מפשוטו של מקרא, לבין הדמות שמצטיירת

לא אחת מופיעות במקרא "רשימות יוחסין" ארוכות, שלרבים נראות נטולות כל פשר ותכלית. אלה הם מעין "ספרי טלפונים" או אינדקס

פרשת וירא נעה בין שני קטבים: מעשה הכנסת האורחים שבראש הפרשה, מחווה אנושית נדיבה ומרגשת, לבין מעשה העקידה ההרואי, שבו

ספר בראשית מורכב מפסיפס מגוון של דמויות, שבמרכזן אבות ואמהות האומה. אך לצדם נחבאים "שחקני המשנה" שלא תמיד ניתנת אליהם

פרשת המבול נקראת מדי שנה בשוויון נפש. בדרך כלל, לא מורגשת בבית הכנסת תכונה מיוחדת. אך האזנה קשובה לפסוקים צריכה

האחת התופעות המפליאות את לב כל המעיין בתורה בכלל, ובספר בראשית בפרט, הוא תדמיתם האנושית של אבות ואמהות האומה. בין

אחד הרגעים המרגשים ביותר בתיאורי ספר בראשית הוא המפגש שבין יוסף ואחיו. הרבה דם, יזע ודמעות נשפכו במערכת היחסים הפתלתלה