למה יאמרו הגויים?
"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה
"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה
פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת
קבלת התורה אינה שייכת לערוץ ההיסטוריה. היא תוכנית ריאליטי. היום, כאן ועכשיו. "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", הורונו חז"ל. קבלת
מעשה באדם שנכנס לבית מדרשו של רבי מרדכי הכהן, איש ירושלים, בעת התפילה. שהה כמה ששהה, פשט את ידו וקיבל
הפסוק האחרון בפרק כו' נראה כחותם מסגרת שראשיתה בראש פרשת בהר: "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין
אחד הכשלים הניצבים לפתחו של כל לימוד, ולימוד תורה בכלל זה, הוא השגרה. החזרה השנתית על פרשיות התורה, הופכת פרשיות
אחד האתגרים הגדולים והחשובים ביותר ליהודי בן ימינו הוא התייחסותו הדתית לשני מאורעות הָרֵי גורל בתולדות העם היהודי: השואה והקמת
מוכרים הם ספרי 'עשה זאת בעצמך': מקצתם מבקש לשפר את חיינו, להדריכנו כיצד לנצל טוב יותר את כישורינו, לתכנן את
הכל הולך אחר החיתום. במשך שבעת ימי הפסח, חוֶוה אדם מישראל את תהליך הגאולה. תהליך אטי, ממושך, מיוסר. בימים הראשונים
חודש הימים שבין פורים לפסח מהווה זמן מתאים להרהר במשמעותם של החופש והחירות בעולמה של יהדות. למרות נס ההצלה הגדול