כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

הֵדיה של מגילת אסתר עוד מהדהדים ברקע, ועמם אחד הפסוקים שלא תמיד ניתנת אליו שימת הלב הדרושה: "ורבים מעמי הארץ

"מה נשתנה", שאל פעם יהודי פיקח, "דג זה שעל הצלחת, מכל דגים שבים? והלא הים, גדול ורחב ידיים הוא, ויש

כהונה אינה רק תואר. היא מהות. לא רק זכויות אלא גם, ואולי בעיקר, חובות. רבים נותנים עיניהם בכ"ד מתנות כהונה,

הכל הולך אחר החיתום. במשך שבעת ימי הפסח, חווה אדם מישראל את תהליך הגאולה. תהליך אטי, ממושך, מיוסר. בימים הראשונים

כשהיה רוצה השופט ד"ר משה זילברג, ה"עילוי משוודוויל" וחניך ישיבת נובהרדוק, מבקש לבחון את תלמידיו בשיעור הפתיחה, נהג להציע לפניהם

"פרשת המקלל" (ויקרא כד, י-כג) שחותמת את פרשתנו, מתארת אמירה קשה שיצאה מפיה של דמות אנונימית-למחצה, בן ליחסי תערובת, שסופה

פרשיות תזריע ומצורע עשויות לעורר אי נחת רבה. לבד מהקשיים הרבים בהבנת הדברים, שעשו את "מסכת נגעים", במובנה הרחב, לאחת

אם תרצו, הרי זו ההגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים כולו, שעשויים לשמש כר נרחב ל"סדרת חינוך", וללמדנו כיצד להעביר

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שיותר מכל טקסט אחר מבטאת, בבהירות ובתמצית, את תורת החינוך היהודי על