כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

"בשני מקומות בתפילה", אמר פעם דודי ז"ל, "נוהג הציבור להמתין למורו ורבו. בקריאת שמע ובסיום תפילת העמידה. וכל כך למה?

אמור לי מי ניצב בשורה הראשונה, בחזית הפמליה בטקסי הכבוד שלה, ואומר לך מהי המדינה ומהם אופייה וערכיה. פסוק אחד

"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה, הַט אוזנך ממרום יושב תהילה, לשמוע אל הרינה ואל התפילה". במילים אלה, "לשמוע אל הרינה ואל

תורת ישראל משתמשת לא אחת בביטויים קשים כנגד מעוולים למיניהם, עובדי עבודה זרה ועברייני מין הפורצים אורחות מוסר. וכך מצאנו

בפרשת השבוע שכותרתה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ושפטו את העם משפט צדק", מופיע ציווי גדול בעולמה של מורשת

אחת הסכנות הגדולות שניצבות לפתחה של מערכת שלטון היא השחיתות, המוסרית והממונית. "הכוח משחית", קובעת אמרה נודעת שיצאה מפי הלורד

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל,

לפני שנים אחדות שמעתי מיבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל.

אחד הקטעים הבולטים בפרשת הביכורים הוא "וידוי הביכורים", שמהווה מעין תפילת הודאה ושבח על כך שזכה אדם להביא ביכורי פירותיו