כל הפוסטים של יעקב ספוקויני

סמיכות מעניינת בפרשתנו בין הברכה המשולשת שבפי הכוהנים ובין קורבנות הנשיאים. הברכה האמצעית "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" חשובה במיוחד

בסדר המחנות במדבר בולטים שני נושאים: האחד, ריכוז המחנות סביב אוהל מועד. השני, הסדר נראה כסדר צבאי מוקפד. שני הפסוקים

"וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" [ויקרא כ, ח]. שואל רש"י: "וכי כך הוא

התורה התירה לנו לאכול בשר בהמה, אך הזהירה: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" [כב, כח].

"וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" [יט-כד]. רש"י משווה את מצוות נטע רבעי למצוות מעשר שני. כמו שמעשר

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" [יד, לד]. נוסח הפסוק

ימי חג הפסח הם סימן לקביעת מועדי השנה. כך נכתב בשו"ע [תכ"ח, ג']: "סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק

"מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ" [פסחים י' ד]. מהי הגנות? רב אמר

”מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ." כך מובא בהגדה טעם אכילת המצות.

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [יב' ב']. שלושה שמות לחודש זה 'ראש חודשים', 'חודש האביב'